לפעמים נראה שכל התרגולים הם אוסף של תרגילים אינסופיים: נשום כך, שב כך, דמיין כך.
למעשה, לכל הטכניקות האלה יש מטרה אחת — להחזיר אותנו אל האור האחד.
פראנאשאקטי: השדה האימהי של היקום
פראנאשאקטי הוא שדה האנרגיה האלוהית הגדול, הכוח האימהי שממנו הכל מתגלה.
אפשר לדמיין את זה כאוקיינוס אינסופי של אנרגיה חיה, שבו אנחנו הגלים.
כשאנחנו מתרגלים נשימה, תנועה, מנטרות, תרגולים הממוקדים בגוף — אנחנו לא "יוצרים אנרגיה".
אנחנו רק מסירים חסימות ונזכרים בקשר שלנו עם האוקיינוס הזה.
ג'וטי: זרם האור של המודעות
ג'וטי הוא אור התודעה.
זה מה שאתם רואים בטקסט הזה. זה מה שאתם מבחינים במחשבות, ברגשות, בתחושות שלכם.
כאשר אור המודעות מופנה פנימה:
- התבניות המוכרות נחשפות;
- הטראומות הישנות מתחילות להתפוגג;
- מתעורר תחושה: "אני לא רק חווה את כל זה, אני גם רואה את מה שאני חווה".
מערכת אחידה: כל הדרכים מובילות אל האור
אם נסתכל על כל התרגולים עליהם אנו מדברים:
- נשימת הנשר,
- טקסי בוקר וערב,
- טומ, ספס, צ'יגון ועמידה בפיסוק,
- מדיטציות ותרגולים טנטריים,
אזי ניתן לראות: כל אלה הם רק תדרים שונים של אותה הזוהר.
המשמעות אינה באיסוף אוסף של טכניקות.
המשמעות היא להגיע דרך כל אחת מהן לחוויה:
"אני לא רק גוף, לא רק מוח.
אני חלק מהאור האחד שמאיר את כל זה".
